ראשית ברצוני להבהיר נקודה חשובה: כל מה שאתם עומדים לקרוא במאמר זה אינו מבחן ולא בדיקה מקיפה לאופנוע עליו נסעתי. אין בנסיעה של חמש שעות די כדי לכלול את כל מאפייני התנהגות האופנוע, וממילא גם אם כן, הרי שחלק גדול מהרכיבה הוא הרוכב עצמו, ובחמש שעות של רכיבה קשה עדין להתרגל במאת האחוזים לכלי שהוא חדש עבור הרוכב. לא בחינה ולא בוחן. מדובר בהתרשמות אישית שלי, מיצו.

במילה אחת - חבל"ז

לאחר דחיות ותירוצים שונים סוף סוף הנחתי את ידי המסוקסות על היצור הצהבהב מבית מדרשו של מאסטר ימאהה - הקטנוע - ספק אופנוע - TMAX

הכלי חנה על המדרכה. הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי "אלוהים, כמה הוא צהוב!" 

העיצוב היפני הכשר למהדרין מצליח להראות את נוכחותו מכל זווית שתסתכל, אבל בעיקר מהצד. לא משנה שמה שאתה רואה מבחוץ הוא רק אוסף פלסטיקים ולא השלדה עצמה, אבל הצהוב המשולב עם יחידת פלסטיק דמוית שילדה בצבע מוכסף, יחד עם הבונגילה של המכסה של אני-לא-יודע-מה-זה שנראית מהצד כאילו נלקחה ישירות מבן דודו הרחוק - ה- VMAX - נותנת לכלי מראה שלא תמצא בשום קטנוע אחר. באופן כללי הכלי נראה קטן מגודלו האמיתי ורק החרטום הרחב מאוד נראה כאילו נלקח מהמג´סטי. במבט מאחורה הקטנוע איננו מסגיר את גודלו האמיתי כלל, ובהמשך יתברר לי שאפשר לעבור איתו בין רכבים ממש כאילו הוא היה איזה דיוק 125...

זוג הפנסים מבהיקים גם ביום, ואני צופה ויכוחים עם שוטרי פלשתינה שלא יבינו ודאי איך יכול להיות שרק פנס אחד דולק באור נמוך, ורק אחד באור גבוה. "נשרפה לך מנורה" יגידו לי ויתנו לי דו"ח... נו טוב, הוא תוכנן לארצות נאורות, לא לרפובליקת בננות כמו שלנו.

נותן במפתח ומניע. המנוע מקרקר בעליצות. שומעים את הפעימות היטב. הרעש לא ממוסך לגמרי כמו בשאר הקטנועים בכביש, אבל מה אתה רוצה ממנוע כמו של ה- TMAX? שישמע כמו דיוק 125? אחרי נסיעה של כמה דקות מתרגלים אליו בקלות והוא כבר לא מפריע באוזן. דווקא ה- ZX12 היה שקט יותר בניוטרל... גם האגזוז נראה כמו אגזוז של אופנוע ולא איזה מוטציה טיוואנית ממוצעת. אגב, גם אחרי שעתיים של נסיעה אגרסיבית האגזוז לא שורף לך את הרגל או היד אם תיגע בו בטעות, לא כמו דוד השמש של ה- ZX12 שלי שמתיך פלדה אם בטעות תתקרב אליו אחרי נסיעה של 12 דקות...

בתור אחד שהרגע ירד מ- ZX12 אני נותן גז וקצת מאוכזב. נו בטח שאני מאוכזב! אבל בהמשך אחרי שמקבלים פרופורציה ונוסעים בתוך העיר אפשר להבין שמה שנראה לי אישית לא משהו, לאחרים זה כמו טיל בליסטי. אתה עומד ברמזור עם חבורת שליחים על כל כלי דו"גי שתעלה על דעתך, כולם מסתכלים עליך בעיניים כלות, ומרוב שהם מסתכלים עליך הם שוכחים להסתכל על הרמזור שמתחלף בירוק, ואתה נעלם להם באופק... ברמזור השני הם כבר מתורגלים. הם כבר עם יד עצבנית על המצערת, ואיך שנהיה ירוק הם פותחים. אבל בכל זאת הבננה הצהובה הזאת נותנת תאוצה מרשימה ובורחת בקלות לכל קטנוע אחר שמעיז לעמוד מולה. אני מניח בשלב הזה שהיא תברח גם לאופנועים בעלי נפח בינוני, ואכן בשלב מאוחר יותר יתברר לי שצדקתי.

הנקודה השנייה שמיד קופצת לראש זה איכויות הבלמים. חבר´ה, הלוואי עלי ברקסים כאלה ב- ZX... לאאא, סתם, אבל באמת, בלמים כאלה עוד לא הרגשתי בשום קטנוע, ואפילו לא באופנועים בינוני נפח. הבלם האחורי אכזרי ובלעדיו קשה לעצור לגמרי ממהירות גבוהה, אבל הוא גם קל לנעילה, אולי יותר מדי. קרו מקרים בהם נאלצתי לבלום בפתאומיות במהירות גבוהה, והגלגל האחורי התחיל להשמיע קולות נעילה ומחאה. ולדעתי ABS יגרום לחבילה להיות עוד יותר מושלמת. הברקס הקדמי אוכל כל בלימה בעיר כל עוד אתה לא נוסע מעל 60 ולא צריך בלימת חירום. בכל מקרה, שילוב של שתי הידיות יעשה לך רק טוב, כיוון ששימוש רק בקדמי או רק באחורי לא תמיד מספיק לבלימה חזקה ממהירויות גבוהות.

התחלתי בנסיעה רגועה בתוך העיר לכיוון תחנת דלק של בית מעריב. ההשתלבות בתנועה טובה מאוד, לפעמים אפילו מעבר לזה. הדבר הזה נוסע כמו דיוק 125 בין המכוניות, ופרט לקיפול מראה אחד לא נתקלתי בשום מצב שבו הייתי צריך להמתין למכונית שתזוז. זה לא כלי לשליחים אבל הוא בהחלט לא נתקע כמו קוץ בין המכוניות. גם יכולת ההשתחלות שלו מדהימה, ולמרות הרוחב המשמעותי אתה מרגיש בו קליל וצר. מה שמכונה "ללכת עם להרגיש בלי"... נקודת זכות נוספת היא העובדה שהמראות מצוידות במתקן קפיצי, כך שגם אם תיתן מכה קטנה למראה של אוטו, מיד תוכל להחזיר את המראה שלך למצבה המקורי בנגיעת אצבע. המראות ממוקמות אסטרטגית מצוין ונותנות תמונה מדויקת של מה שקורה מאחור, ולא רק את המרפקים כמו בקטנועים או אופנועים אחרים. מבחינת גובה, הן מתאימות לרוב הרכבים הפרטיים כך שאפשר לעבור בין רכבים ולא לתת מכות למראות של רוב המכוניות. רק תמיהה אחת לי: מדוע, אם עשו המהנדסים עבודה כל כך טובה, מדוע תמיד מתעקשים יצרני הטרנזיט להתקין את המראות שלהם דווקא כדי להכעיס בנקודה בה הם יפגשו עם כל דו"ג שמתמרן סביבם? מוזר. נשמע כמו מזימה של הטאליבן לדעתי.

התדלוק (95-98) מתבצע בין הרגלים. מכסה חיצוני (כמו באוטו) ואז פקק עם מפתח. הפקק קפיצי כך שההחזרה מהירה מאוד. לא יודע כמה הוא ממלא עד לפול טנק, ולא יודע כמה הוא אוכל, אבל למי שיש כסף לקנות אותו בטח לא יספור קילומטרים. בדיעבד גיליתי שבטנק נכנסים כ- 16 ליטר, ותצרוכת הדלק עומדת על בדיוק 20 ק"מ לליטר. מכובד והוגן.

המשך נסיעה דרך אבן גבירול והתנועה הלחוצה של הצהרים. מאוד קל להתרגל אליו ואל פוזת הרכיבה המשתנה. אתה יכול לרכב עליו זקוף עם גב ישר, או, אם התעייפת, להשעין את עצמך על משענת הגב הקטנה ולהרים רגלים מעט קדימה, פוזה שמזכירה קרוזר יותר מאשר קטנוע.

הגעתי לסוף אב"ג פניתי ימינה ליהודה מכבי ויצאתי לכביש שעובר מתחת לגשר הירקון לכיוון קנטרי דקל. יש שם כמה מהמורות רציניות ופסי הרעדה, אבל יש לציין שהכלי התנהג למופת ובלע את הבאמפים בלי מלח גם כשנתתי לו מעל 70. הרבה יותר טוב מכל קטנוע או אופנוע מצוי אחר.

המתלים קשיחים ובישיבה על הקטנוע הוא כמעט ולא שוקע. כמו שאני אוהב אותם (גם ב- ZX12 הם קשים מאוד, והאופנוע כמעט ולא שוקע). אני לא יודע אם אפשר לכוון אותם אבל לטעמי הם עומדים במשא היטב. המושב כאמור מספק אחיזה נוחה לישבן, ומשענת הגב תומכת קמעה בגב התחתון. שמעתי שאפשר להזיז אותה קדימה ואחורה ע"י פירוק כמה ברגים. לא ניסיתי. אותי זה סיפק. נקודה נוספת היא העובדה שהמושב גבוה יותר מזה של הבורגמן או קטנועים גדולים אחרים, כך שבזמן עמידה ברמזור אתה מוצא את עצמך לא פעם עומד על קצות אצבעות. לא נורא אבל מבהיל אם לא רגילים לזה. רוכבים נמוכי קומה יצטרכו להזיז עצמם קדימה אל תחילת המושב שם הוא נמוך וצר יותר באופן משמעותי.

עד כאן הכל דופק כמו שעון עם מנגנון שוויצרי. אבל כמו לכל דבר טוב, גם כאן היו חייבות להיות גם כמה בעיות. הבעיה הראשונה התחילה בפניות. אמנם הוא אוכל כל באמפ היטב, אבל אם אתה נתקל במהמורה תוך כדי פניה ממוצעת (ובטח שבהשכבה) הקטנוע מתחיל להתפזר לכל הכיוונים, וכאן לדעתי הוא מתנהג כמו כל קטנוע ממוצע. בגלל הכידון הארוך יחסית כל קפיצה של הגלגל הקדמי והאחורי במהלך נטייה צידית מטלטל את הקטנוע לכל הכיוונים. לא יודע ממה זה נובע, אולי מהשלדה אולי מהמזלג. לדעתי כאן ימאהה יכלו לשפר את עצמם. זו אולי המגרעת הגדולה ביותר של הכלי - לדעתי.

יצאתי לכביש חיפה ת"א ונתתי גז. ביציאה מהעיר מתבטא הכלי ביכולתו מעל כל שאר הדו"גים באזור. אין כלי שעומד מולו. נקודה.

בגלילות פניתי ימינה וירדתי לאיילון צפון לכיוון הרצליה. פניה של 270 מעלות ימינה, ושוב, הנטייה הזו לטלטלה בכל פעם שעולים על איזו מהמורה. בקו ישר לא מרגישים את זה, אבל בפניה הקטנוע משתולל. אני מוריד מהירות. מפחד להשכיב לגמרי.

עצרתי באיילון מתחת לגשר למדידת מהירות. לפי מה שמצאתי, הוא עושה 0 ל- 100 בכ- 7 שניות, יותר מהמוצהר ע"י היבואן, אבל אולי זה בגלל הרוכב הדבה...  מ- 100 ל- 140 הוא מאיץ בערך ב- 7 שניות נוספות. סגרתי 170 על השעון (שמסתיים ב- 180). מהיר יותר מכל קטנוע ואף מאופנועים מכובדים אחרים.

ב- 140 מגן הרוח מפסיק להיות יעיל והקסדה מתחילה לקבל ויברציות ישירות לאזור המצח. אם מורידים את הראש זה עוזר, אבל אני אישית מרגיש שבמהירות של למעלה מ- 140 קשה להתמקד בנקודות מרוחקות בגלל הויברציות. זה לא קורה לי על ה- ZX12 כל עוד אני לא עובר את ה- 240, אבל כאן זה קרה לי ב- 140. אני לא חושב שזה בגלל הקסדה שלי, אבל אולי זה קשור לעובדה שאני מרכיב משקפיים. בכל אופן, יש ויברציות. שמעתי שיש משקף חליפי גבוה בכ- 5 ס"מ מהמקורי והוא אמור לפתור את הבעיה. לא ניסיתי.

הכלי לעומת זאת לא מתרגש ממהירויות ונותן תאוצה יפה בכל מהירות. המנוע מרגיש טוב אבל עד שהכוח מועבר לגלגל עוברת כשנייה. כך שאם אתה רוצה לעקוף רכב שנוסע ב- 120, אתה צריך לתת גז שנייה לפני שאתה יוצא לעקיפה. מצד שני, המנוע מספק מומנט רציף לאורך כל תחום הסל"ד וגם ב- 120 אתה יכול בקלות לעקוף רכבים שנוסעים במהירות שלך ואפילו יותר מזה. מצאתי את עצמי משייט בקלילות על 150 בלי להניד עפעף, ועוקף בלי פחד רכבים שנסעו ב- 50 קמ"ש פחות ממני כאילו הייתי על הכלי הישן שלי.

הרעש הפעימתי מורגש בכל מהירות, אבל לדעתי הוא לא מתגבר יותר מדי גם במהירויות לא חוקיות.

הבלימה במהירויות כאלה נעשית, גם כאן, בצורה מדהימה ומעל ומעבר לכל פרופורציה קטנועית אחרת. מדהים!

חרשתי את נתיבי איילון צפונה ודרומה, נכנסתי להרצליה פיתוח לכיוון המרינה, נתתי קצת בכורכר (זה לא אופנוע שטח...). דפקתי את כל הפניות בגלילות, במחלף הרצליה. עליתי למחלף השלום ונפגשתי עם VFR אדום ששאל אותי איך הכלי. שנייה אחרי זה נתתי לו בגז והשארתי לו עשן (באמת, אולי הוא היה חולה או לא הרגיש טוב המסכן :-)).

חזרתי לעיר בלה-גארדיה ושם, לפני המחלף, נדלקה לי נורית השמן. לא ידעתי במה מדובר אז האטתי וחזרתי בנסיעה איטית עד למטרו, שם התחוור לי שאמנם זו נורית אזהרה לשמן אבל היא בעצם מצביעה על כך שהגיע מועד הטיפול. מוזר. הבנתי שזה ככה גם במג´סטי. לא ידעתי.

בטח פספסתי כמה דברים. אהה, תא מטען נחמד אבל לא מדהים, מספיק לקסדה ועוד חצי. יש לו תאורה פנימית כמו במקרר, ומנוף הידראולי שמרים אותו ברגע הפתיחה עם המפתח (שנעשה מתוך הסוויץ' הרגיל - לוקח כמה פעמים להתרגל). רק חסרות לי פחיות בירה קרות בפנים וכל החבילה היתה משולמת... תא כפפות של ננעל מצד ימין ללוח השעונים, מספיק לחפיסת מסטיק עלית, (לא אורביט), לוח שעונים מצוין וקריא ביותר המכיל שעון מהירות גדול, שעון דלק וטמפרטורה, מד מרחק דיגיטלי מתאפס ומצטבר ושעון קטן. התאורה היא באדום נחמד וקריא גם בלילה. מינוס אחד הוא מנגנון נעילת הכידון שעלול לבלבל ולגרום לך לנעול את הכידון יחד עם אורות חנייה דולקים, בילבול שיבטיח את התרוקנות המצבר שלך עד הבוקר. תמיד יש להציץ באור הברקס האחורי כדי לוודא שלא נעלת עם אורות דולקים, לפחות עד שמתרגלים.

לסיום, הטוב הרע והמכוער:

המכוער: החרטום.

הטוב: הבלמים, התאוצה, הכוח, היציבות האורכית, הכוח, המתלים, הנוחות, הכוח, התמרון בין מכוניות. הכוח.

הרע: נטייה לגלגול רוחבי בזמן מהמורות בפניות. תא מטען יחסית קטן. מחיר.

המלצה אישית: אולי תגרשו אותי מכאן אחרי שאני אגיד את זה, אבל אני אישית, אם לא היה לי אופנוע והיו לי 43000 ש"ח לבזבז על אופנוע, הייתי קונה את ה- TMAX ולא GPZ או כל אופנוע אחר בטווח המחיר הזה. כמובן שאפשר להתווכח על התחושה, על דו"ש, על משומשים ועל כל הפילוסופיה שמאחורי אופנוע ולא קטנוע, אבל אני עומד על שלי. אם היה לי כסף והייתי מחפש אופנוע חדש לכביש הייתי קונה אותו בשתי ידיים! הוא נותן את ההרגשה המדהימה מחוץ לעיר, הוא נותן פייט לכל 500 סמ"ק ממוצע ובטח לכל קטנוע אחר (נתתי בראש גם ל- GS1150 של BMW בדרך - הוא היה בהלם לראות קטנוע עוקף אותו ב- 160!). פרט לזה יש לו את היתרון של נסיעה נוחה יותר מכל מה שנותן אופנוע סטנדרטי, את תא המטען, אחריות מקיפה לאיזה מיליון שנה, ועבירות מדהימה בכביש העירוני. לא לשכוח את נוחות הנסיעה בתנאי מזג אוויר גשום (שזה רוב השנה אצלנו, לא?) ואת יכולת ההרכבה הנדיבה.
זה כדאי.

זהו. מותש אך מרוצה עליתי לאוטובוס שלי, הנעתי ולרגע התבלבלתי. מה זו הידית מצד שמאל? לא ברקס?

וכאן אני חייב להוסיף דבר אחד ולהגיד שכל כך התרגלתי ל- TMAX בשעות שנסעתי עליו, כל כך התחברתי אליו, שעכשיו כשעליתי על האופנוע שלי הרגשתי כאילו זה אופנוע חדש! חבר´ה, אין כמו האוטובוס שלי, לא תורידו אותי ממנו בחיים (תרתי משמע...)

מקווה שמצא חן. נתראה ב- FJR-1300...

הערה נוספת: בדיעבד יתברר שכל כך אהבתי את ה- TMAX עד כדי שרכשתי אחד כזה לעצמי. צהוב. גדול. יפה. את התמונות תוכלו לראות בדף הראשי - Off Topic.